עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה Serving G‑d through prayer הִיא הַמֵּבִיאָה הֲשָׂגַת הַמּוֹחַ בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּב brings one’s intellectual comprehension into the emotions of the heart, וּשְׁנֵיהֶם יַחַד and both [heart and mind] unite בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל הַמִּצְוֹת in the actual observance of mitzvos בְּיִרְאַת שָׁמַיִם with a fear of Heaven וְקִנְיַן מִ…

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַדְמוּ"ר מְהוּרַשַ"בּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן On this day the Rebbe Rashab was born, שְׁנַת כִּתְרָ"א, כִּלְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק in the year 5621 (1860). The Tzemach Tzedek would refer to that year as כתר"א (kisra), which is Aramaic for “crown.” נִקְרָא עַל שֵׁם אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי וַחֲצִי שֵׁם אָבִיו שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק The Rebbe Ra…

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִיחִידוּת In response to a question at yechidus, the Alter Rebbe once gave the following response: חֲסִידוּת איז שְׁמַע יִשְׂרָאֵל “Chassidus is Shema Yisrael. שְׁמַע אִיז רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם The word Shema (שמע) is an acronym for the words, ‘Raise your eyes on high’ (שאו מרום עיניכם) — וְאוֹמֵר מָרוֹ…

בְּתּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה סוֹף דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל יָפָה שָׁעָה יֵשׁ טָעוּת הַדְּפוּס וְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת בִּטּוּל (אֲבָל עַכְשָׁיו הַיְנוּ בְּחִינַת אִיסָר וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ אוֹסְרִי לַגֶּפֶן) שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵפֶץ וּכְתִיב הוֹדוֹ תּוֹךְ כָּל עָלְמִ…

מ'דאַרף הִיטעֶן דעֶם זְמַן We must carefully watch our time. מ'דאַרף מְקַבֵּל זַיין עוּלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה We have to accept the yoke of the Torah. יעֶדעֶר זְמַן Every moment יעֶדעֶר טאָג וואָס גֵייט אַוועֶק and every day that passes אִיז דאָס נִיט נאָר אַ טאָג is not only a day, נאָר אַ עִנְיָן אִין לעֶבּעֶן but a chunk of life. דִי טעֶג גֵייעֶן Th…

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא לְבוּשׁ וּמְשָׁרֵת הַשֵּׂכֶל וְהַמִּדּוֹת Thought is a garment and a servant for the mind and the emotions. בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שֵׁרוּת בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת When it is not assigned a task by the mind or the emotions, גַּם אָז פּוֹעֶלֶת פְּעוּלָתָהּ לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵר it still remains active, thinking and imagining. …

הפטורה: וְאִשָּׁה - בְּנָהּ וַתֵּצֵא The haftarah [for Parshas Vayeira] begins Ve’ishah and ends bnah vateitzei (II Melachim 4:1-37). דִי נְשָׁמָה וואַרט אוֹיבּעֶן In the spiritual realm, the soul awaits אוֹיף דעֶם זְמַן the time וועֶן זִי וועֶט זוֹכֶה זַיין אַראָפּגעֶהן אִין אַ גוּף when it will be granted the merit of descending into a body, וַוי…

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ “A man’s footsteps are made firm by G‑d, [and He desires his way].” לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִים Every member of the Jewish people has an assigned spiritual mission in life — וְהוּא לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ to build a dwelling place for G…

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט לעֶרנעֶן מִיט זַיינעֶ תַּלְמִידִים אַ שִׁעוּר גְּמָרָא The Baal Shem Tov conducted a regular study session in Gemara with his disciples, דעֶר אוֹפֶן פוּן דעֶם לעֶרנעֶן אִיז געֶוועֶן מִיט גרוֹיס חֲרִיפוּת אוּן גְּאוֹנוּת combining acumen and erudition. אוּן מ'האָט געֶלעֶרעֶנט דעֶם רַמְבַּ"ם אַלְפַס רָא"שׁ It embraced the…

אַחַת מִתּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן One of the Alter Rebbe’s first teachings, "וְנִקְרְאוּ אָז בְּשֵׁם "וועֶרטעֶר which in those [early] days were known as verter, was the following mystical interpretation of the opening verse of the Shema: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל — אַ אִיד דעֶרהעֶרט Shema Yisrael (lit., “Hear, O Israel”) — a Jew hears …

בְּתּוֹרָה אוֹר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָּהוּ (פָּרָשַׁת וַיֵּרָא) בִּסְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה הַצִּמְצוּם "שֶׁבְּחִינַת עֵינַיִם הִיא מְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים" צָרִיךְ לִהְיוֹת "שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם וּמְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים" . שָׁם דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אֵרְדָה נָא בַּסְּעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּזֹהַר “דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטִים…

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) The Alter Rebbe "פלעֶגט זאָגעֶן אוֹיף אֲצִילוּת "אוֹיבּעֶן used to refer to the World of Atzilus (אצילות) as “above.” מעֶן דעֶרצֵיילט As is related, אַז אִין כְּתָב writing about this concept פלעֶגט עֶר פוּן הִתְרַגְשׁוּת would bring him to such exhilaration מעֶר וִוי "אֲצִי" נִיט קעֶנעֶן אָנשׁרַייבּעֶן that he could…

בִּהְיוֹת אַאַמוּ"ר בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִים When my revered father, [the Rebbe Rashab,] was four or five years old, נִכְנָס אֶל זְקֵנוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פ' וַיֵּרָא he came to his grandfather, the Tzemach Tzedek, on Shabbos Parshas Vayeira וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָמְרוֹ and began to cry, he complained; מִפְּנֵי מַה נִרְאָה ה' אֶל אַ…

מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּר The word mitzvah is related to the word tzavsa, meaning “connection.” וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ הוּא A person who performs a mitzvah forges a connection with the Essence of G‑d — שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּא with the One Who gives that command. וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָ…

הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּא In the era since the Giving of the Torah, the stages [in our Divine service] are: הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּף first, removing the foreskin of the body, הַלָּשׁוֹן then of the tongue, הַלֵּב and then of the heart — מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָה action, speech, and thought. אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קוֹדֶם מַתַּן תּו…

כְּשֶׁרָצָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן When the Alter Rebbe wished לְבָרֵךְ אֶת ר' יְקוּתִיאֵל לֶיעפּלֶער בַּעֲשִׁירוּת to bless R. Yekusiel Liepler with wealth, אָמַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה the latter replied that he had no desire for it, שֶׁלֹּא תַּטְרִידוֹ הָעֲשִׁירוּת מִלִּמּוּד הַחֲסִידוּת וְהִתְעַסְּקוּת בַּעֲבוֹדָה lest it interfere with his study of…

יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים הַמִּתְנוֹצְצִים בִּשְׁמֵי רָקִיעַ The Jewish people are likened to stars that sparkle in the heavens. אֲשֶׁר לְאוֹרָם לֹא יִתְּעֶה גַּם הַהוֹלֵךְ בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה Thanks to their light, even a person walking in the darkness of night will not err. כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל Every Jew, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִש…

לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם Studying Torah every day נוֹגֵעַ בִּנְפָשׁוֹת מַמָּשׁ critically affects our very lives: לֹא לְבָד בְּנֶפֶשׁ הַלּוֹמֵד not only the soul of the person studying, כִּי אִם גַּם בְּנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ but the souls of his household as well, שֶׁאָז אֲוִיר הַבַּיִת for then the atmosphere in the home הוּא אֲוִיר…

(הֶמְשֵׁךְ שִׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל) In the above-mentioned talk, the Rebbe Rashab continued: בְּרֵאשִׁית אִיז אַ פרֵיילִיכעֶ סִדְרָה “Bereishis is a happy parshah, אֲפִלּוּ דער סוֹף אִיז נִיט גאָר אַזוֹי געֶשׁמאַק even though its conclusion is not so pleasant. נֹחַ אִיז דעֶר מַבּוּל Noach is [the parshah of] the Flood, אָבּעֶר אַ פרֵיילִיכעֶר סו…

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ לֶךְ לְךָ תרנ"א In the course of a talk that my revered father, [the Rebbe Rashab,] delivered on Motzaei Shabbos [Parshas] Lech Lecha, 5651 (1890), he said: אִין דִי עֶרשׁטעֶ יאָהרעֶן פוּן זַיינעֶ נְשִׂיאוּת “Once, in his first years as Rebbe, האָט דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי געֶזאָגט בָּרַבִּים the Alter Rebbe …

בְּמִנְחָה [In the Torah Reading] at the Afternoon Service, וְכֵן בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי דְשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה and likewise [at the Morning Service] on Monday and Thursday of the following week, קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק וַיֵרָא ה' אֶל אַבְרָם גו the third aliyah begins with the verse, “And G‑d appeared to Avram.” כְּבוֹד קְדוּ…

הַלֵּל In Hallel, כּוֹפְלִין הוֹדוּ לה' אַחַר כָּל אֶחָד מֵהַג' פְּסוּקִים יֹאמַר נָא one should repeat the verse beginning Hodu l’A-donai [ki tov] after the verse beginning Yomar na, and likewise after each of the next two verses, וְגַם כְּשֶׁמִּתְפַּלְלִים בְּיָחִיד even when praying alone. וְאַבְרָהָם זָקֵן גו' זְבַדְיָ' יִשְׁמְרֵנִי כו' - ג' פּ…

מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַקֶּשֶׁת [Our custom is] to recite the blessing over a rainbow, וְלֹא כְּיֵשׁ מְפַקְפְּקִים בָּזֶה unlike the view of those authorities who question whether this blessing should be recited. אֵיינעֶר פוּן דִי מעֶזִיבוּזשעֶר בַּעֲלֵי בָּתִּים One of the householders in Mezhibuzh האָט געֶהאַט אַ מַחֲלוֹקֶת מִיט נאָך אַ בַּעַל הַב…

אִם בְּחוּקֹּתַי תֵּלֵכוּ גו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם It is written:1 “If you walk in the path of My statutes… I will grant your rains in their season.” לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת The study of the Torah and the observance of the mitzvos הֵם טַבַּעַת הַקִּדּוּשִׁין are the wedding ring שֶׁבָּהֶם קִדֵּשׁ הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל with…

הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת The Torah and its mitzvos מַקִּיפוֹת אֶת חַיֵּי הָאָדָם encompass a person’s life מִיּוֹם גִּיחוֹ מִבֶּטֶן אִמּוֹ עַד עֵת פְּקוּדָּתוֹ from the day he emerges from his mother’s womb until the day he is summoned [from Above]. וּמַעֲמִידוֹת אוֹתוֹ בְּקֶרֶן אוֹרָה The Torah and the mitzvos stand him in a ray of light, בְּשֵׂכֶל …

הָעִנְיָן עַל פָּסוּק לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם The verse — “Forever, O G‑d, Your word stands in the heavens” — מֵבִיא רַבֵּנוּ הַזָּקֵן (שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה פֶּרֶק א', אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ כ"ה) the Alter Rebbe quotes and cites a classic teaching based on it (both in Tanya — Shaar HaYichud VehaEmunah, ch. 1, and in Iggeres H…

עֲשָׂרָה נִגּוּנִים There are ten melodies, מֵהֶם תְּנוּעוֹת בִּלְבָד some of them merely melodic phrases, מְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ חִבְּרָם whose composition is ascribed to the Alter Rebbe. הַמְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הָאֶמְצָעִי Those ascribed to the Mitteler Rebbe הַיְנוּ שֶׁנִּתְחַבְּרוּ בִּזְמַנּוֹ וְהָיוּ מְנַגְּנִים או…

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן We bless the month of Marcheshvan. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּת and to hold a farbrengen on that day. הפטורה: כֹּה אָמַר - וְיַאְדִּיר The haftarah begins with Ko amar and ends with …

אֵין קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה There is no public Torah Reading at night. נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּשַׁחֲרִית The Priestly Blessing is recited [only] at the Morning Service. אֵין נוֹהֲגִים לִפְרוֹשׂ טַלִּית עַל רָאשֵׁי הָעוֹלִים לְחָתָן תּוֹרָה אוֹ לְחָתָן בְּרֵאשִׁית It is not our custom to spread a tallis as a canopy over the head of the Brid…

מְקַדְּשִׁים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בַּסּוּכָּה בֵּין בַּלַּיְלָה וּבֵין בַּיּוֹם We recite Kiddush and eat and drink in the sukkah, both at night and during the day. הַקָּפוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת Hakkafos are held on the eve of Shemini Atzeres. הפטורה: וַיְהִי כְּכַלּוֹת - וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ The haftarah begins with Vayehi kechalos and en…

בְּתִקּוּן לֵיל הוֹשַׁעֲנָא רַבָּה When reciting the Tikkun of Hoshana Rabbah night, גַּם פַּרְשָׁה בְּרָכָה אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַת מִקְרָא Parshas Berachah3 is read only once. הָיוּ יְחִידִים שֶׁאַאַמוּ"ר צִיוָּם לְאוֹמְרָהּ בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י There were specific individuals whom my revered father, the Rebbe [Rashab], i…

בְּעֵת הַנַּעֲנוּעִים צָרִיךְ לְהַגִּיעַ עַד הֶחָזֶה מָקוֹם שֶׁמַּכִּים בַּאֲמִירַת אָשַׁמְנוּ [Between each of] the movements (naanuim), [the base of] the Four Species should be brought back to touch the chest, at the place one strikes during the confessional beginning Ashamnu. אָמַר אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת My revered father, the Rebbe […

אִיתָא It is stated שֶׁכָּל הַשָּׁנָה that throughout the year, בְּאָמְרוֹ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה when asking in Shemoneh Esreh [that G‑d bless this year] וְאֵת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה “and all the varieties of its produce for good,” צָרִיךְ לְכַוֵּן לְחִטִּים לְמַצָּה וְאֶתְרֹג we should have in mind the wheat to be used for matzah, and th…

אוֹמְרִים אוֹם אֲנִי חוֹמָה וְגַם אָדוֹן הַמּוֹשִׁיעַ [On this day, Sunday,] we recite both the hymn beginning Hoshana om ani chomah and the hymn beginning Hoshana Adon HaMoshia, אֲבָל אֵין מַקִּיפִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת but we circle [the reader’s dais] only once. אוֹמְרִים תֵּיבַת "הוֹשַׁעֲנָא", הֵן בְּרֹאשׁ וְהֵן בְּסוֹף [Every day,] we add the …

גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה [In the last stanza of Lechah Dodi] we say gam besimchah u’vetzahalah. שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אֵשֶׁת חַיִל, מִזְמוֹר לְדָוִד, דָּא הִיא סְעוּדָתָא, וְיִתֶּן לְךָ - אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ The hymn beginning Shalom aleichem, the passage beginning Eishes chayil, the psalm Mizmor leDavid, and the pronouncement Da hi seudasa, are re…

בְּקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה: שֶׁהֶחֱיָנוּ וְאַחַר כָּךְ לֵשֵׁב בַּסּוּכָּה When reciting Kiddush at night, the blessing Shehecheyanu precedes the blessing leishev basukkah. בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ Before the Afternoon Service we do not recite the psalm beginning Hodu, but we do recite the passage beginning Pas…

כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַד' מִינִים לְאַחֵר לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם When handing someone the Four Species so that he can recite a blessing over them, אוֹמְרִים בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר one should say explicitly that it this “a gift on condition that it is returned.” וּבִפְרַט בְּיוֹם רִאשׁוֹן This practice applies especially on the f…

עֵרוּב תַּבְשִׁילִין [Today] an Eruv Tavshilin is made. אֵין מוֹסִיפִין עַל שְׁתֵּי עֲרָבוֹת No more than two willow twigs are taken. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּהֲדַסִים One may, however, take more than three myrtle twigs. מְהַדְּרִים לֶאֱגוֹד הַלּוּלָב בַּסּוּכָּה וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב To perform the mitzvah in its optimum manner, one makes a point of bind…

הִסְתַּלְּקוּת אַדְמוּ"ר מַהֲרַ"שׁ — תּרמ"ג — וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּליוּבַּאוִויטְשׁ [This date is] the anniversary of the passing of the Rebbe Maharash in 5643 (1882). His resting place is in Lubavitch. תְּחִלַּת אִגֶּרֶת סִימָּן כב וְסוֹפָהּ — לֹא בָּא בִּדְפוּס בְּאִגֶּרֶת הַקּוֹדֶשׁ. (נִדְפַּס בְּקוֹבֶץ הַתָּמִים חוֹבֶרֶת שְׁנִיָּה) The begin…

בְּרִית כְּרוּתָה One may rest assured, as by a covenant, לְתַעֲמוּלָה וַעֲבוֹדָה that endeavors and toil [for the dissemination of Yiddishkeit], בְּמוֹעֲצוֹת חָכְמָה in a spirit of wise consultation וּבְקִרוּב הַדַּעַת and comradely openness, שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם will not be expended in vain. Text and Translation courtesy of Sichos in Englis…

בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים תּקנ"ו בְּלִיאָזנאָ On the night following Yom Kippur, 5556 (1795), in Liozna, אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן תּוֹרָה בְּרַבִּים the Alter Rebbe publicly delivered a teaching — כַּנָּהוּג אָז דְּרוּשִׁים קְצָרִים briefly, as was his custom in those years — עַל פָּסוּק מִי כְּהַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו on the …

לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים מַתְחִילִים ה' מָלָךְ תָּגֵל גו The Evening Service of Yom Kippur opens with the psalm beginning A-donai malach tagel. פָּסוּק אוֹר זָרוּעַ — פַּעַם אַחַת וּבְקוֹל רָם Its second-last verse, beginning Or zarua, is said once, aloud. עַל דַּעַת הַקָּהָל כו' ג' פְּעָמִים וּבְקוֹל נָמוּךְ The statement beginning Al daas HaMakom …

כַּפָּרוֹת: "בְּנֵי אָדָם - וּלְשָׁלוֹם" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים In [the expiation ceremony known as] Kaparos, the passage from Bnei adam until u’leshalom is recited three times. וּבְכָל פַּעַם מְסַבֵּב ג' פְּעָמִים The chicken is circled above one’s head three times after each recitation, סַךְ הַכֹּל מְסַבֵּב ט' פְּעָמִים for a total of nine times. עַד …

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הה An explanation [by the Rebbe Rashab] of the fifth approach, abridged: ה, הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם הוי' אֱלֹקֶיךָ “Walk humbly with G‑d your L‑rd.” זְהִירוּת שֶׁלֹּא תְהִי שׁוּם בְּלִיטָה This means carefully avoiding all conspicuousness. וּכְמַאֲמַר לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָה As the Sages expressed it, “A person shou…

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הד An explanation [by the Rebbe Rashab] of the fourth approach, abridged: ב, בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ “Know Him in all your ways.” הָאָדָם הַשָּׂם לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ וּמִסָּבִיב לוֹ A person who sets his heart and mind on everything that happens to him and around him רוֹאֶה הוּא אֱלֹקוּת בְּמוּחָש…

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הג An explanation [by the Rebbe Rashab] of the third approach, abridged: ו, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ “Love your neighbor as yourself.” כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן As the Alter Rebbe explained, אֲשֶׁר זֶהוּ כְּלִי לִוְאָהַבְתָּ אֵת הוי' אֱלֹקֶיךָ fulfilling this mitzvah is a medium for [attaining the level at which …

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הב An explanation [by the Rebbe Rashab] of the second approach, abridged: שׁ, שִׁוִּיתִי הוי' לְנֶגְדִּי תָמִיד “I have placed G‑d (Havayah) before me at all times.” הוי' מוֹרֶה עַל הִתְהַוּוּת הָעוֹלָם וְהִתְהַוּוּת הַנִּבְרָאִים The Divine Name Havayah [lit., “being, becoming”]denotes the bringing into existence of the worl…

צוֹם גְּדַלְיָה נִדְחֶה The Fast of Gedaliah, postponed [from yesterday], is observed today. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ [The “long”] Avinu Malkeinu is recited [at Shacharis and Minchah]. סְלִיחוֹת Selichos [are recited on this day]. קִצּוּר בִּאוּר אַאַמוּ"ר בְּאוֹפֶן הָא An explanation [by the Rebbe Rashab] of the first approach [a continuation from yest…

מַתְחִילִין מִזְמוֹר לְדָוִד וְלֹא לְכוּ נְרַנְנָה [In the Kabbalas Shabbos Service,] we begin with Mizmor LeDavid instead of Lechu Neranenah. וְכֵן בְּכָל שַׁבָּת מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב This applies whenever a festival ends on Friday evening. הפטורה: שׁוּבָה - יִכָּשְׁלוּ בָם. מִי אֵל כָּמוֹךָ - מִימֵי קֶדֶם The haftarah [for Shabbos Teshuvah] begins …

לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין - בִּתְפִלַּת מוּסָף The liturgical hymn, LeE-l Orech Din, is recited in the Mussaf Service. בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ Before the Minchah Service, we do not recite the psalm beginning Hodu, but we do recite the passage beginning Pasach Eliyahu. מַה שֶׁכָּתוּב בַּסִּדּוּר, שַׁעַר הַקְּרִי…