דף מא. סימן רסו סעיף ב - ז מי שהחשיך לו בדרך ואין לו גוי או שאינו מאמין להגוי, ויש לו בהמה, ויש לו קטן או שוטה או חרש
Manage episode 442919182 series 3542956
דף מא. סימן רסו סעיף ב - ז מי שהחשיך לו בדרך ואין לו גוי או שאינו מאמין להגוי, ויש לו בהמה, ויש לו קטן או שוטה או חרש
סימן רסו דין מי שהחשיך לו בדרך
סעיף ב
אם אין עמו אינו יהודי, מניחו על חמורו, וכדי שלא יהא חייב משום מחמר (פירוש, מנהיג את החמור) אי איכא עקירה והנחה, מניחו לאחר שעקרה יד ורגל ללכת, דלאו עקירה היא, וכשהיא עומדת נוטל הימנה, ולאחר שתחזור ותעקר רגלה יניחנו. ויש אומרים שצריך ליזהר מלהנהיגה בקול רם כל זמן שהכיס עליה:
הגה: והוא לא ירכב על החמור, אלא ילך ברגליו. ואם הוא צריך לצאת חוץ לתחום, מפני שמתיירא מן הלסטים או שאר סכנה, ואפילו הוא תוך התחום, יכול לישב על החמור ולרכוב. (ריב"ש וב"י בשם תשב"ץ):
סעיף ג
היה עמו חמורו וחרש שוטה וקטן, יניחנו על החמור ולא יתננה לאחד מאלו:
סעיף ד
היה עמו חרש ושוטה, יתננו לשוטה, לפי שאין לו דעת כלל:
סעיף ה
שוטה וקטן, יתננו לשוטה, שהקטן יבא לכלל דעת. חרש וקטן, יתננו למי שירצה:
סעיף ו
ויש אומרים, שכשנותנו לאחד מאלו מניחו עליו כשהוא מהלך, ונוטלו ממנו כשהוא עומד:
הגה: ודווקא כשנותן להם משחשכה, אבל כשנותן להם מבעוד יום מותר בכל עניין
--- Support this podcast: https://podcasters.spotify.com/pod/show/moshe-perl/support415 episoade